החלטה בתיק מ"ת 9651-12-12

נגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד תום הליכים.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר, ועבירה של נהיגה בפסילה וללא ביטוח.

המשיב נעצר ביום 27.11.12, ומעצרו הוארך עד להחלטה אחרת.

בדיון שהתקיים בפניי היום, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר נגדו.

לדבריו, מדובר במשיב בעל שני רישומים פליליים, האחד משנת 2002, והשני משנת 2011, בגין עבירות מזעריות.

ב"כ המשיב ביקש לשלוח את המשיב לקבלת תסקיר שרות המבחן, אשר יבחן שחרורו לחלופת מעצר.

ב"כ המשיב הפנה לאסופת פסיקה, בה הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מבחן במקרים דומים, אף שבמקרים אלו, להבדיל מתיק זה, דובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי.

מנגד, חזר ב"כ המאשימה על נימוקי הבקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו, וטען כי יש להורות על המשך מעצרו של המשיב. כמו כן, התנגד לשלוח את המשיב לקבלת תסקיר מבחן, שכן, לדבריו, הכלל הוא שבעבירות של סיכון חיי אדם יש לעצור עד תום ההליכים, זאת, קל וחומר שעה שמדובר במשיב  שיש לו מאסר מותנה בר הפעלה, שדינו נגזר אך לפני כתשעה חודשים. עוד הוסיף, כי התנהלותו של המשיב מראה שאין ליתן בו אמון.

ב"כ המאשימה הפנה אף לאסופת פסיקה, בה על אף שניתנו המלצות חיוביות לשחרור לחלופת מעצר, החליט ביהמ"ש שלא לשחרר לחלופת מעצר.

דיון

לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים, נראה לי, כי מעשיו של המשיב מבטאים זלזול במורא החוק ובנציגיו ונכונות לסכן חיי אדם, כל שכן, כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה.

ובעניין זה, יפים הם הדברים כפי שהובאו בבש"פ 9608/05 אלקווקילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), כי:

"תופעה זו של נהגים הקוראים תגר על שלטון החוק, הינה שכיחה באזור הדרום, וכבר גבתה לא אחת מחיר יקר בחיי אדם. כדי לתת מענה הולם להתנהגות מופקרת זו, ובעיקר בתקופה בה אנו עדים כמעט בכל יום לתאונות דרכים קטלניות אותן גרמו נהגים עבריינים, מחויבת המערכת הממונה על אכיפת החוק על כל שלוחותיה, לנקוט באמצעים לא-שגרתיים, ובכללם מעצר של נאשמים גם בטרם הוכרע דינם. אכן, זהו רק צעד אחד בניסיון לצמצם את ההפקרות הנוהגת ברחובותינו, אולם סבורני כי אם בדרך זו ניתן להציל ולו נפש אחת - דיינו".

בבש"פ 412/07 - סלימאן אבו קרינאת נ' מדינת ישראל . תק-על 2007(1), 1090, נאמר:

"משטרת ישראל נאבקת בתופעה קשה בכבישי הארץ בכלל, ובכבישי הדרום בפרט, כאשר נהגים פורקי-עול מסכנים בדרך נהיגתם את חייהם של אזרחים תמימים. את התופעה הזו, ששוב אינה נחלתם של יחידים, יש לגדוע באיבה, ואחת הדרכים לכך היא להחזיק במעצר גם את מי שטרם הורשע, כאשר ברור כי שעה שהוא מתהלך חופשי הוא מהווה סכנה נמשכת לציבור".

באשר לבחינת חלופת מעצר, יפים הם הדברים שנקבעו בב"ש 20907/08 מדינת ישראל נ ' זאיד דבסאן, תק-מח  2008(2), 6272, 6273 (2008) לענייננו:

"החובה המוטלת על בית המשפט לבחון קודם מתן צו מעצר, אפשרות קיומה של חלופה חמורה פחות, קיימת תמיד . גם כשלאדם שאת מעצרו מבקשים מיוחסת החמורה שבעבירות. כל אימת שניתן להשיג מטרת מעצר בחלופה שפגיעתה בחירות האדם אותו מבקשים לעצור פחותה מפגיעת מעצר , יש לבחור בחלופה.

ההחלטה אם לבחור בחלופת מעצר או במעצר ממש תלויה בין היתר בטיב העבירה המיוחסת, בנסיבותיה, באדם לו מיוחסת העבירה ובכוחה של החלופה המוצעת והערבים להשיג את מטרות המעצר . עילות המעצר הנטענות ע "י התביעה הינן מסוכנותו של המשיב והחשש שמא אם ישוחרר, ימלט מהדין.